בלקן – מסעדה כשרה חדשה

מסעדת בלקן. השם מעיד על סוג האוכל. המטבח קצת דומה ליווני, גם קצת לתורכי ולבולגרי ואפילו לרומני. בלקני. הציפיות גברו למראה התפריט. איל לביא, השף הוותיק, ידוע כמומחה גדול לדגים (בעברו גם פירות ים), הוא התמחה בבישול פרובנסלי, שהוא בקיצור רב, בישול צרפתי-ים-תיכוני. עם הרבה עגבניות, הרבה עשבי תיבול ולא מעט דגים.
כאן במסעדת בלקן החדשה והכשרה אפשר לפגוש את אחת הווריאציות היותר מפתיעות, האישיות והמשובחות של המטבח העשיר הזה והכל בלבוש עכשוי.

הפתיחה היתה בסגנון הצלחות הקטנות: "סקורדליה", שזה ממרח שום ושקדים, נהדר שיזכיר לרומנים כמה מהמנות הבסיסיות שלהם; "קיופולו", סלט חצילים ופלפלים אדומים אך הפעם הוסף למנה חלמון צהוב שהעניקה לה את  המרקם היותר ענוג. וגם איקרה מלוחה ומאד דגית, צזיקי עם אגוזי מלך ומאטיאס כבוש עם סומאק. לצד כל הטוב הזה היה גם  לחם בסגנון סרבי (משהו בין פוקאצ'ה מתובלת לבגט) עם יוגורט וממרח פלפלים. התחלה משובחת שפותחת את התיאבון.
אח"כ הגיע ה"קאימק" עם מקלות לחם מטוגנים. מה זה קאימק? זה ממרח שנוצר כתוצאה מבישול איטי של חלב, שהופך אותו למאוד מרוכז וקרמי. קצת מזכיר את ה clotted cream שהאנגלים מגישים ליד הסקונס. המנה היתה יפה ונראתה כמו קינוח מצועצע,  5 כדורי קאימק צבעוניים (ללא צבע מאכל) – אחד לבן-שמנת, אחד ורוד עם סלק, אחד כתום עם פלפלים, ואחד עם סלמון מעושן. המרקם השמנתי והטעמים השונים היו מפתיעים בעדינותם ועם מקלות הלחם המטוגנים זה היה שילוב של פריכות שבאה במגע עם קרם חלבי ענוג בטעמים, איש לא יבקש יותר. המשכנו לנשנש את צלחות הפתיחה, עד שהמלצר הגיע והודיע שהגיעה שעת אכילת המנות הבאות.